כיצד לעודד מתבגר להיפתח

מתבגרים חווים שינויים רבים ומשמעותיים בחייהם, הן מבחינה פיזית והן מבחינות אחרות. תקופת התבגרות מביאה עימה שאלות רבות ודילמות לא פשוטות עבור המתבגר, והורים רבים שואלים את עצמם כיצד יוכלו לעזור לילד המתבגר שלהם. הבעיה היא שדווקא בתקופה זו, המתבגרים נוטים להיסגר בפני הוריהם והסביבה, ולכן קשה ליצור עימם קשר בריא וחיובי במרבית המקרים. כיצד ניתן בכל זאת לעודד מתבגרים להיפתח ולספר לנו על הרגשות והחוויות שלהם? כיצד נוכל לדעת שהכל תקין בחייהם, ושהם לא הסתבכו בבעיה כלשהי, או שאין משהו שמטריד אותם? וכיצד נוכל לעזור להם להתגבר על התקופה הזו ולצאת ממנה מחוזקים ומאושרים יותר?

 

התפתחות מתבגר

קודם כל, צריך להבין מדוע ילד אשר נהג לשתף את ההורים ברגשותיו ובחוויותיו, לפתע הפסיק לעשות זאת. האם הוא באמת מרגיש בטוח בקשר עם ההורים שלו, כך שהוא יוכל להעלות את הנושאים האלה ולהביע את עצמו באופן חופשי? האם להורים יש מספיק זמן על מנת לשמוע את הדברים, או האם המתבגר חושש שהנושאים עליהם הוא ידבר עלולים לפגוע או להעציב את ההורים? האם פשוט חלפה לה ההזדמנות לשוחח באופן חיובי בשל גורמים שונים שקשורים בשני הצדדים?

 

ניתן לגשת לסוגיה באמצעות יוזמה. יש לפתוח בשיחה באופן יזום, ולשאול את המתבגר כיצד הוא מרגיש לגבי א' וב'. כמו כן, ניתן לנצל הזדמנויות שונות, כגון טיולים וארוחות משפחתיות, על מנת לפתוח בשיחה עם המתבגר בסביבה יותר נעימה ורגועה. דרך נהדרת היא לשוחח על אנשים אחרים, באופן אשר יסיט את העניין מהמקום האישי של המתבגר, ויעזור לו להיפתח. דווקא דיבור עקיף יכול לעזור בפתיחות ולגרום למתבגר לדבר יותר ולהביע את דעתו. בתור התחלה זו שיטה לא רעה בכלל.

לרוב, אם ניגשים לנושאים כאובים באופן ישיר, כגון גירושין, בעיות בבית הספר וכדומה, המתבגר לא יגיב טוב לסיטואציה. עליכם למצוא את הדרך שתעזור לכם לגרום למתבגר להבין כי אתם פה בשבילו, תמיד מוכנים לשוחח ולהקשיב, אך ללא לחץ וללא "חפירות". ברגע שהוא שולח לכם איתות כלשהו כי הוא מעוניין בשיחה, עליכם לנצל את ההזדמנות ולהיות שם בשבילו.