טיפול קוגניטיבי בדיכאון ושכול

דיכאון זהו מצב שיכול להתפרס על קשה רחבה למדי של דרגות חומרה – מן הקל אל הקשה ביותר. תלונות אודות דיכאון קליני מתבטאות בתסמינים פסיכולוגיים הנוגעים במצב הנפשי, ברמת התפקוד הפיסי ותסמינים אחרים ברמה הקוגניטיבית. חובה לטפל באנשים שנראה כסובלים מדיכאון, שכן המצוקה הפוקדת אותם עשויה לעורר בהם מחשבות אובדניות.

כיצד מאבחנים דיכאון

בשנים האחרונות, התפתחת תהליך אבחון הדיכאון משמעותית, עד אשר נהוג כיום להגדיר מספר סוגי דיכאון שונים, כולל: דיכאון מג'ורי, דיסטימיה, דיכאון א-טיפי, מלנכוליה, דיכאן לאחר לידה, דיכאון פסיכוטי ודיכאון עונתי. יצוין שאבחנות אלו אינן בהכרח מייצגות מצבי דיכאון שונים ביולוגית, אולי להפך; ישנה נטייה בימינו לראות מצבי דיכאון אלו כצורות שונות של תופעה זהה.

טיפול בדיכאון ושכול מחייב לפני כן אבחון דיכאון מקצועי, שלאחריו ניתן יהיה להתאים את הטיפול הנכון ביותר עבור המטופל.

דרכי טיפול בדיכאון

אין כיום דרך מהימנה לחלוטין לדעת איזו תרופה היא המומלצת ביותר לחולה הזקוק לטיפול רציני בדיכאון. בחירת התרופה מבוססת על מצבו הקליני של החולה, כפי שיתברר בהמשך; מובן שיש לערב גם ידע מחקרי מצטבר וניסיון של הרופא המטפל. טרם תחילת טיפול בדיכאון באמצעות תרופות, יש:

– לבדוק קיומן של מחלות פיסיות אחרות ולבצע בדיקות מעבדה;

– לבחון היסטוריה רפואית מפורטת על מנת לאפשר הערכת החשיבות של מאורעות החיים והשפעתם על המצב הקליני.

– לבחון מאפיינים קליניים של דיכאון: בדיקות מעבדה שרצוי לבצע במצבי דיכאון, לרבות ספירת דם, כימיה כללית, תפקודי כליות וכבד, תפקוד בלוטת תריס, רמות ויטמין בי-12 ורמות חומצה פולית. כאשר מדובר באנשים מבוגרים ו/או מטופלים הסובלים ממחלות נוספות, תבוצענה בדיקות נוספות.

שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

הטיפול המשולב הוא פריצת דרך רצינית למדי עבור טיפול בדיכאון ושכול בטווח הארוך. בעוד שתרופות מסייעות בזירוז קצב הטיפול ובהקלה על סבל המטופל, הרי שהטיפול ההתנהגותי מאפשר פיתוח כלים ומיומנויות התמודדות גם מצבי דיכאון בטווח הארוך.

כיוון שתסמיני הדיכאון שונים ומגוונים ומתבטאים בעוצמות אמוציונאליות חזקות למדי, הרי שחובה על כל תכנית טיפולים לכלול טיפול בגורמי דחק חריגים.