חרדה חברתית זו חרדה המתעוררת בנפש הסובל ממנה בזמן מפגש עם אחרים, במצבים חברתיים שונים ו"רגילים", לכאורה, עבור אנשים שאינם סובלים ממנה. מדובר באחת מהפרעות החרדה שנתגלו לאחרונה ועליהן יש מידע מצומצם בלבד, הווה אומר – היא פחות מובנת לנו מהפרעות חרדה אחרות הידועות כיום. על-פי מחקרים, כעשירית מכלל האוכלוסיה סובלים מההפרעה במידה כזו או אחרת, באופן חוצה שכבות וגילאים.
התופעה שכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים. במקרים רבים האבחנה מגיעה רק בגילאים מאוחרים ובחלק מהם באמצעות אבחון עצמי של האדם הסובל מההפרעה. האתגר בגילוי הבעיה נובע עקב מחסור בידע רלוונטי אצל המטפלים.
אצל מרבית הסובלים מהבעיה החלה ההפרעה להופיע כבר בשנות ההתבגרות והמשיכה לגילאים מאוחרים יותר. מרבית הסובלים גדלו בידיעה שיש להם הפרעה שלא ידעו מהי – וקיבלו את הקביעה של הסביבה, על-פיה הם ביישנים, לא חברתיים, מופנמים ועוד אי-אלו הגדרות שנקבעו עבורם על-מנת לנפק הסבר להתנהגותם. אבחון פשוט זה היה נפוץ עד זמן לא רב.
מקובל לומר כיום כי חרדה חברתית היא תופעה המתבטאת בתחושת פחד מוחשי אצל הסובל ממנה מאפשרות שיחווה חוויה שלילית כלשהי (מבוכה, השפלה ועוד), באופן שימשוך אליו את תשומת לב הנוכחים סביב. מדובר בעוצמת חרדה שעשויה ליצור מחשבות טורדניות בליבו של הסובל עם כל מפגש עם אחרים, ולתסמינים פיסיים ומנטאליים המאפיינים את אלו הסובלים מחרדות. תסמינים אופייניים: רעד, סחרחורת, הסמקה, הזעה, שרירים מוקשים, שפתיים יבשות, נשימה מואצת, קול רועד דופק לב מהיר.
מצבים המעוררים חרדה חברתית עשויים להופיע טרם / בזמן הופעה בפני קהל, השתתפות בדיוק קבוצתי, שיחה עם אנשים בעלי סמכות, הימצאות במקומות הומי אדם (פאב, קניון וכו'). ישנם גם מצבים נקודתיים המשפיעים אחרת על אנשים שונים (דיבור בטלפון בנוכחות אחרים, פגישה רומנטית עם בן המין השני, שימוש בשירותים ציבוריים ועוד), אשר המשותף להם הוא הנוכחות תחת עינם הבוחנת של אנשים אחרים.
חרדה חברתית עשויה להיות מושפעת ממאפיינים מסוימים, כגון רמת ביטחון עצמי, אך לא רק. תוכלו ללמוד יותר על חרדה חברתית באמצעות מחקר פשוט באינטרנט.